Search Results

החל משנת 2017 כל עובד עצמאי חייב להפריש לביטוח פנסיוני. גם עצמאי שהינו עובד שכיר חייב להפקיד אבל רק אם הסכום שמופרש עבורו כשכיר נמוך מהסכום שעליו להפריש כעצמאי בגין הכנסותיו מהעסק. כלומר במקרה זה יש להשלים עד לגובה שהיה נדרש לשלם כעצמאי בלבד. למה חשוב כל כך להפקיד לפנסיה? כי זו חובה חוקית- החוק קובע דמי מינימום לתשלום אך אפשר להפקיד מעבר לסכום זה כי הפקדות אלו יכולות לזכות אתכם בהטבות מס כי ניתן לשלב בהפקדות רכיב ביטוחי למקרה מוות או נכות כך שאם חלילה ייקרה לכם משהו, אתם או השאירים שלכם מבוטחים בגין אובדן כושר ההשתכרות שאבדה. מי שמעוניין לבחון כמה חייב לשלם, כמה נדרש לשלם על מנת להנות הטבת המס המקסימלית וכמה מס יחסוך בזכות ההפקדה, מוזמן לשלוח הודעה, לשלוח מייל או להתקשר :-) שימו לב שיש לבצע את ההפקדה לפני סוף השנה ולכן כדאי לטפל בנושא בהקדם. הכתוב אינו מהווה תחליף לייעוץ פרטני

להלן מספר סיבות אפשרויות: ייתכן שאתם משלמים מקדמות למס הכנסה או לביטוח לאומי בסכום גבוה מאשר הייתם צריכים לשלם, אבל מקרה זה אינו בהכרח שלילי שכן לאחר הגשת הדוח השנתי, אם שילמתם יותר מדי, תקבלו החזר בגין המקדמות העודפות ששולמו כולל ריבית והצמדה. אם בכל זאת תרצו, בהחלט ייתכן שאפשר יהיה להקטין את המקדמות השוטפות, אבל קחו בחשבון שככל שתשלמו פחות על חשבון אותה שנה, כך יקטן החזר אותו הייתם מקבלים, ואף ייצא ששילמתם פחות מהסכום שהייתם צריכים לשלם, תדרשו להשלים סכום זה כולל ריבית והצמדה עם הגשת הדוח השנתי. ייתכן שהמייצג שלכם או מס הכנסה לא היה מעודכן במצבכם האישי המלא, ולכן לא נהניתם מהטבת מס לה הייתם זכאים. במקרה כזה אפשר לעדכן ולבקש החזר מס רטרואקטיבית עד שש שנים אחורה. ייתכן שאותו חבר זכאי להטבה שאתם לא זכאים. למשל, יש לו ילדים קטנים שבגינם זכאי לנקודות זיכוי. ייתכן שחברכם נקט בצעדים מותרים, על פי חוק, שהיטיבו את מצבו כמו הפקיד לקרן השתלמות לעצמאיים, הפקיד לקופת גמל או תרם למוסדות מוכרים, ועל כן משלם פחות. מומלץ לבחון אם אתם יכולים ליהנות מהטבות דומות. לסיכום, אם יש לכם חשש כזה, מומלץ לבדוק ולהבין מה הסיבה וככל שניתן לפעול למצוי זכויותיכם. הכתוב אינו מהווה תחליף לייעוץ פרטני

חלק מהמעסיקים היום מאפשרים לבחור אם לעבוד עם תלוש או עם קבלות. לפעמים אפילו יכפו עליכם לעבוד עם קבלות. מה זה בעצם אומר? מאחוריי המילה תלוש מתחבאות כביכול המילים "עובד שכיר" או "יחסי עובד-מעביד" ואילו מאחוריי המילה קבלה עומדות המילים "עצמאי" או "פרילנס". אז בואו נעשה רגע סדר במושגים: ●עובד שכיר – אדם העובד עבור מעביד תמורת תשלום ומתקיימים ביניהם יחסי עובד-מעביד. זכויות וחובות העובד נקבעים בדיני העבודה, צווי הרחבה, הסכמים קיבוציים ובהסכם העסקה בין העובד למעביד. ●עובד עצמאי – אדם העובד עבור אחרים אך לא מתקיימים ביניהם יחסי עובד מעביד. ●עובד יכול להיות גם שכיר וגם עצמאי (במקום אחר או בזמנים שונים). קביעת יחסי עובד- מעביד היא קביעה משפטית, הנבחנת על פי מבחנים שונים שנקבעו במספר פסקי דין שונים. כלומר, קביעת יחסי עובד מעביד אינה תלויה בהסכמת הצדדים ואינה בהכרח קשורה לתשלום משכורת דרך תלוש או תמורת קבלה. לא ניכנס יותר מדי לרשימה של המבחנים, אבל ננסה להמחיש עם שתי דוגמאות: עובד שעובד אצל אותו מעסיק תקופה ארוכה ורציפה, נדרש להגיע בשעות שנקבעו על ידי המעסיק באופן אישי (לא יכול לשלוח מישהו אחר במקומו), נדרש להודיע למעסיק על מחלה ועובד על ציוד שסיפק לו המעסיק, ניטה לראותו כעובד שכיר. לעומת זאת, אם העובד יכול לשלוח מישהו אחר במקומו, עובד על ציוד שלו, בזמן ובמקום שהוא קובע (או מתאם מול המשלם), ניטה לראותו כעובד עצמאי. מובן שפעמים רבות ההחלטה פחות ברורה ולכן במקרים בהם יש אי הסכמה בין הצדדים, בית המשפט הוא שיכריע. הסיבה שהקביעה מהותית כל כך היא חוקי המגן והזכויות הסוציאליות שמקנים יחסי עובד-מעביד כגון: ימי חופשה, ימי מחלה, דמי חגים, דמי הבראה, פיצויי פיטורין, הפרשות לפנסיה ועוד. הפער בשכר יכול להיות משמעותי למדי ואף כ 50% תוספת לשכיר ביחס לעצמאי. לאור זאת, מי ששוקל מעבר משכיר לעצמאי, כדאי שיתמחר את שירותיו בהתאם. עדיין מתלבטים ? צרו איתי קשר ונעשה סימולציה מלאה ** כל בכתוב באתר מתייחס למקרים כלליים ואינו תחליף לייעוץ פרטני

לעיתים אני נשאל האם לשלם לרואה חשבון, מאיזו הכנסה כדאי לשלם לרואה חשבון, כמה התעסקות זו עם רואה חשבון או בלעדיו. מאחר שאני בעצמי רואה חשבון אני משתדל שלא להמליץ אבל אני מציג את שני הצדדים כפי שאני רואה אותם. אני חושב שחשוב לציין בהתחלה מה תפקיד רואה החשבון או יועץ המס בעיניי (מבלי להיכנס ספציפית לתמחור כל פעילות כזו בשכר הטרחה): פתיחת התיקים במע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי ביצוע הנהלת החשבונות, דיווח ותשלומים שוטפים מתן הסבר על הוראות ניהול ספרים ומה נדרש מהלקוח על מנת לעמוד בהן מעקב אחר דיווחים שוטפים למע"מ, למס הכנסה ולביטוח לאומי בקרה על קיום חובות ברשויות אלה בדיקה במהלך השנה לפחות פעם אחת של ההכנסות על מנת לוודא שמשלמים מספיק מקדמות וביטוח לאומי על מנת למנוע הפתעות לאחר הגשת הדוח. ייעוץ, ליווי וייצוג מול רשויות אלו ובשאלות כלליות רלוונטיות סגירת תיק תוך ווידוי שלא הפתעות בהמשך הכנת דוחות שנתיים והצהרות הון זמינות ללקוח מתן המלצות לגבי אפשרות המס שתיטיב איתו (כמובן, שרק דברים מותרים) גם אני שואל את עצמי פעמים רבות אם עדיף לשלם לאיש מקצוע או לעשות לבד משהו מסוים . השיקולים שלי הם: עד כמה יש לי סבלנות וזמן להתעסק עם זה עד כמה אני חושב שאצליח לעשות עבודה טובה כמעט כמו איש המקצוע ואלי אף יותר בתחילת דרכי העצמאית חבר אמר לי את ההשוואה הבאה: לנקות את הבית אתה כנראה יכול לבד וזה רק עניין של זמן ורצון. לעשות שיווק יעיל אין מצב שתצליח לבד ובלי הדרכה ולכן אם צריך לבחור, על שיווק לא היה מוותר ואילו את הבית היה מנקה לבדו. בקיצור, אם אתם רק נרתעים מלשמוע את המילים מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי לכו על איש מקצוע שינגיש את זה עבורכם, ואולי אף יצליח להשיג עבורכם דברים שלא ידעתם על קיומם (בכל זאת, למדנו כמה שנים ואנחנו מתעסקים עם זה כל הזמן :)) אבל, חשוב שתמצאו מישהו שאתם יכולים לסמוך עליו ואתם מרגישים שיעשה הכל בשבילכם. אם רואה החשבון שלכם רוצה שתקבלו החזר מס כמו שהוא רוצה לקבל בעצמו (כמוני) - זה האיש בשבילכם. לעומת זאת, אם אתם יכולים ורוצים להשקיע את הזמן, תנסו לבד. אם בחרתם לעשות לבד - אני בהחלט ממליץ שתשקיעו בזה את הזמן הנדרש כדי שלא תיפלו סתם.

אנשים רבים לא מודעים לדבר הזה שנקרא תיאום או החזר דמי ביטוח לאומי, אבל בפעולה פשוטה מאוד, ניתן לחסוך לא מעט כסף או לחילופין לקבל החזר של כמה מאות ואף כמה אלפי שקלים. אז במה מדובר? מעסיק מנכה לעובדיו ביטוח לאומי ודמי בריאות ומעביר אותם ישירות למוסד לביטוח הלאומי. הסכום שהמעסיק מנכה נגזר מההכנסה של העובד: עד שכר בגובה 60% מהשכר הממוצע (שהם 6,331 ש"ח לחודש נכון לשנת 2022) ינוכה שיעור מופחת של 3.5%, ואילו על כל שקל מעבר לסכום זה ועד לשכר של 45.075 ש"ח לחודש ינוכו 12% משכרו של העובד. כאשר יש יותר ממשלם אחד (למשל, שתי עבודות במקביל או עבודה במקביל לקבלת פנסיה וכו'), ייתכן מצב ינוכה סכום גבוה מדי, ולכן אם אחת מהאפשרויות הבאות רלוונטיות עבורכם/ן, אני ממליץ לבדוק אפשרות לתיאום דמי ביטוח לאומי או לבקש החזר: 1. אם המשכורת/קצבה מהמעסיק/משלם הקצבה העיקרי נמוכה מסכום של 6,331 ש"ח לחודש. 2. אם סך ההכנסות שלכם/ן מכל המעסיקים/משלמי הקצבה גבוהה מ 45,075 ש"ח לחודש. אם לאחר בדיקתכם/ן התברר כי משולמים בשנת המס הנוכחית דמי ביטוח לאומי ביתר, אז תוכלו לבקש בקלות תיאום דמי ביטוח לאומי באמצעות הצהרת עובד למעסיק המשני או דרך הנפקת אישור מאתר הביטוח הלאומי. אם הבדיקה העלתה כי שולמו דמי ביטוח לאומי ביתר בשנים קודמות, ניתן בקלות לבקש החזר דמי ביטוח לאומי באתר הביטוח הלאומי החל מתום שנת המס ועד לתום תקופת ההתיישנות ** כל הכתוב באתר מתייחס למקרים כלליים ואינו תחליף לייעוץ פרטני

תיאום מס הכנסה והחזר מס הם שני מושגים שנשמעים דומה, ולכן יש נטייה לבלבל ביניהם. הפוסט הזה נועד לעשות לכם קצת סדר. כאשר יש לכם מעסיק אחד או משלם קצבה אחת (לא ביטוח לאומי), חשב השכר של אותו מעסיק ינכה לכם מס הכנסה בהתאם לאחוזים ולמדרגות שנקבעו בפקודת מס הכנסה ובהתאם לניכויים ולזיכויים המותרים לכם. כאשר תתחילו לקבל שכר או קצבה ממעסיק נוסף, חשב השכר במקום החדש, לא יידע באיזו מדרגה עצר המעסיק הקודם ואילו ניכויים וקיזוזים נוצלו על ידו. לפיכך, בהעדר אישור אחר ממס הכנסה שמורה לו כמה מס הכנסה לנכות לכם, הוא ינכה לכם את המס המקסימלי של 47%(!!) זה לא סוף העולם, ניתן לקבל את הכסף חזרה אם תגישו בקשה להחזר מס. ניתן להגיש בקשה להחזר מס בתום שנת המס הרלוונטית ועד שבע שנים לאחר מכן. עם זאת, בהחלט אפשר להימנע ממצב זה על ידי הוצאת תיאום מס ממס ההכנסה. כיום מס הכנסה מאפשר בקלות רבה להוציא אישור תיאום מס מספר פעמים בשנה דרך האזור האישי שלכם. קחו בחשבון שמאחר שאישור תיאום המס מסתמך על הערכות וצפי ולא על ההכנסות בפועל, מומלץ, בכל זאת, לבדוק בתום שנת המס, אם מגיע לכם החזר מס. לסיכום, תיאום מס עושים במהלך השנה על מנת להימנע מתשלום מס ביתר, ואילו החזר מס עושים לאחר שנת המס על מנת לקבל חזרה כספים ששולמו ביתר. ** כל בכתוב באתר מתייחס למקרים כלליים ואינו תחליף לייעוץ פרטני

שאלה זו מטרידה לא מעט מהעצמאים. מובן שכדאי לבדוק פר מקרה וייתכן שמדובר בטעות שגורמת לכם לשלם יותר מס הכנסה או ביטוח לאומי ממה שאתם חייבים. מצד שני, בהחלט יכול להיות שהמצב תקין לחלוטין. למה? למעשה, מס הכנסה וביטוח לאומי רואים את הכנסותינו באופן מצטבר. לכן, אם אתם עובדים כשכירים במקביל להיותכם עצמאים, התשלום למס הכנסה ולביטוח לאומי יהיה על סך הכנסותיכם. לאור זאת, מס הכנסה רואה הכנסותיו של אדם שסך הרווח שלו כעצמאי הינו 2,000 ש"ח אך מקבל גם הכנסה ממשכורת של 18,000 ש"ח באופן זהה לאדם שמרוויח ממשכורת 20,000 אלף כשכיר. כידוע בישראל מס הכנסה הינו פרוגרסיבי, כלומר אחוז תשלום המס מסך ההכנסה עולה ככל שעולה ההכנסה, וההכנסה כעצמאי מתווספת להכנסה כשכיר, סביר שייווצר מצב בו תרגישו שאתם משלמים הרבה על הכנסה נמוכה. בשלב הזה, הרבה אומרים לי שלא שווה להם להמשיך את פעילותם כעצמאים. ייתכן וזה נכון, אבל תלוי מה השיקול שהביא אותם למסקנה הזאת. בסופו של דבר, אמנם לא כל הרווח נכנס לחשבון הבנק שלהם, אבל עדיין בראייה כוללת, כן נכנס להם יותר כסף לבנק. בעצם אותם אנשים חשים תסכול מכך שהרווח שלהם פר שעת עבודה נמוך יותר, אבל זה ייקרה כאמור גם אם יגדילו את הכנסותיהם כשכירים. לסיכום, גם אם אתם משלמים אחוז מס גבוה יותר, עדיין נכנס לכם יותר כסף לחשבון הבנק מאשר ללא אותה הכנסה נוספת. **כל הכתוב באתר מתייחס למקרים כלליים בלבד ואינו מחליף ייעוץ פרטני.

עצמאי נדרש לפעול בהתאם להוראות ניהול ספרים של מס הכנסה ושל מע"מ. הוראות ניהול ספרים אלו נועדו, בין היתר, לוודא שעצמאים מדווחים על כל הכנסותיהם וגם נועדו לאפשר audit trail (תיעוד נתיב ביקורת) על פעילות העצמאי. כלומר, רשויות המס יוכלו לערוך ביקורות ולהבין בדיוק מה קורה בעסק. הוראות אלו קובעות לגבי סוגי עיסוקים שונים אילו ספרים עליהם לנהל ואיך לנהל. לראייתי, מעבר לכך שניהול ספרים נכון הוא חובה, יש בו ערך רב גם לעסק עצמו. לדוגמה, בכל רגע נתון, בעל עסק שמנהל ספר הזמנות יכול לראות את כל ההזמנות הפתוחות או אם הוא מנהל ספר לקוחות, יוכל לראות חובות פתוחים של לקוחות וכן הלאה. בניהול נכון של הספרים, יש תיעוד לשלבים שונים בתהליך של מכירת מוצר או שירות ללקוח, אשר בהחלט יכול להקל על ניהול העסק. בהתאם לסעיף 2א' להוראות ניהול ספרים, עוסקים פטורים "נהנים" מהוראות ניהול ספרים מקלות ונדרשים רק לבצע: 1. רישום קבלות על כל תקבול או רישום בספר תקבולים תשלומים. 2. תיעוד כל ההוצאות בתיק תיעוד חוץ. עוסקים מורשים לעומתם, נדרשים לפעול בהתאם להוראות ניהול הספרים לפי סוג עיסוקם, חשוב לעיין בהוראות ניהול הספרים בעת פתיחת העסק או בטרם שינוי עיסוק או להתייעץ על כך עם איש מקצוע. אני ממליץ לעיין בנוסח המשולב שמשלב בין ההוראות של מס הכנסה לאלו של מע"מ. כמה זמן צריך לשמור את כל זה? לפי סעיף 25 להוראות יש לשמור תיעוד של המסמכים כמאוחר מבין 7 שנים מתום שנת המס הרלוונטית או 6 שנים מיום הגשת הדוח לאותה שנה. **כל הכתוב באתר מתייחס למקרים כלליים בלבד ואינו מחליף ייעוץ פרטני.

אז זהו, שזה לא ממש נתון לבחירתכם. בעיקרון, אתם יכולים להיות עוסק פטור אם המחזור השנתי שלכם (ינואר - דצמבר ) אינו עולה על תקרה של 102,292 ש"ח (נכון לשנת 2022) והעיסוק שלכם אינו מופיע ברשימת העיסוקים שאסור להם להיות עוסקים פטורים. התקרה מתעדכנת מעט מדי שנה בהתאם למדד, אבל חשוב לזכור שהיא קבועה ללא קשר למועד פתיחת התיק באותה שנה (למשל, למי שפתח תיק בדצמבר, התקרה היא אותה תקרה כמו מי שהיה לו תיק כל השנה). אם במהלך השנה עוסק פטור עובר את התקרה עליו לעדכן את מע"מ בטרם עבר את התקרה על מנת להפוך לעוסק מורשה. אם תתעכבו בעדכון מע"מ אתם עלולים להיקלע למצב בו תדרשו לשלם למע"מ את כל המע"מ שהיה עליכם לגבות (ולמעשה לא גביתם) כך שאם לא תצליחו לגבות את המע"מ מהלקוחות, ונתקלתי לא אחת במקרים כאלה, למעשה תאלצו לספוג את זה בעצמכם לצד ריביות, קנסות והצמדות. עוסק מורשה שאין מניעה מעצם סוג עיסוקו להיות פטור ושיוכיח למע"מ שבמשך שנתיים לא עבר את התקרה, יוכל להפוך להיות עוסק פטור. אז אמנם זה לא ממש נתון לשיקולכם אבל מאחר שאני נשאל רבות להלן סיכום של היתרונות והחסרונות של מורשה לעומת פטור: ההתנהלות מול מע"מ של עוסק פטור פשוטה יותר - דיווח שנתי על המחזור לעומת דיווח חודשי או דו חודשי על ההכנסות וההוצאות עוסק פטור לא נדרש לגבות מע"מ מלקוחותיו (למעט סוגי עסקאות ספציפיים כמו מקרקעין) מה שמאפשר לו להיות תחרותי יותר אל מול לקוחות פרטיים לעומת עוסק מורשה הוראות ניהול ספרים מקלות מאוד על עוסק פטור לעומת מורשה שכר טרחה לעוסק פטור לרוב נמוך יותר משכר טרחה למורשה לעומת זאת: חברות גדולות לעיתים לא יודעות להתעסק עם עוסקים פטורים ולכן יימנעו מכך עוסק מורשה נתפס לעיתים בצורה חיובית יותר עוסק מורשה יכול להתקזז על מע"מ תשומות - לדוגמה מאחר שרואי חשבון מחויבים להיות מורשים, עוסק פטור ייאלץ לספוג את המע"מ על שכר הטרחה ואילו מורשה יוכל להתקזז עליו הנקודה הכי חשובה היא שלמעשה עוסק מורשה ככל הנראה הפך למורשה כי הכנסותיו גבוהות התקרה ולמעשה אנחנו נרצה שהכנסותינו יהיו גבוהות ככל האפשר, לא? :) **כל הכתוב באתר זה מתייחס למקרים כללים בלבד ואינו מחליף ייעוץ פרטני.

רובינו מכירים את המושגים עוסק פטור ועוסק מורשה. אלו למעשה הגדרות של חוק מס ערך מוסף (מע"מ). בביטוח לאומי יש הגדרות אחרות לאדם עצמאי. הראשונה היא 'עצמאי'. עצמאי הוא מי שעוסק במשלח ידו 20 שעות בשבוע בממוצע לפחות הכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו העצמאי שווה או עולה על 50% מהשכר הממוצע במשק - 5,276 ש"ח (נכון ל שנת 2022) עוסק במשלח ידו בממוצע 12 שעות בשבוע, ובנוסף הכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו שווה או עולה על 15% מהשכר הממוצע במשק - 1,583 ש"ח (נכון לשנת 2022). מי שעונה על אחד או יותר מהתנאים האלה הינו עצמאי בביטוח לאומי. המשמעות היא שעליו לשלם דמי ביטוח לאומי כעצמאי על הרווח שלו ובזכות כך הרווח ממשלח היד העצמאי יהיה מבוטח בביטוח לאומי. זה לא אומר בהכרח שאתם תהיו זכאים לגמלאות כי לרוב יש תנאים נוספים, כדוגמת תקופת אכשרה, אבל ברמת העיקרון ההכנסה מבוטחת. אז מה קורה אם יש לכם רווח ממשלח יד עצמאי אבל אתם לא עומדים באף אחד מהתנאים? למעשה, אתם תיכנסו להגדרה המאוד יצירתית שנקראת 'עצמאי שאינו עונה להגדרה'. המשמעות היא שתידרשו לשלם דמי ביטוח לאומי מופחתים ואף אולי תהיו פטורים מתשלום דמי ביטוח לאומי בגין הכנסות אלה. אולם, מצד שני, הכנסות אלו לא יהיו מבוטחות לזכויות מסוימות כמו אובדן כושר עבודה או דמי לידה. **כל הכתוב באתר מתייחס למקרים כלליים בלבד ואינו מחליף ייעוץ פרטני.

בשעה טובה החלטתם לפתוח תיק עצמאי! המהלך, שנשמע פשוט יחסית, מפחיד ומלחיץ רבים מסיבות שונות. בואו נפרק לבדידים את המהלך כדי שלא יראה מאיים כל כך :) אז מה עושים ולמה לצפות אחרי הפתיחה? 1. מע"מ - בשלב ראשון יש לפתוח תיק עוסק פטור או עוסק מורשה במע"מ. עוסק פטור בגדול נדרש לדווח למע"מ בתחילת כל שנה על סך המחזור (לא רווח!) בשנה הקלנדרית הקודמת. עוסק פטור לא גובה מע"מ מלקוחותיו וגם לא יכול לדרוש מע"מ על הוצאותיו. עוסק מורשה נדרש לגבות מע"מ מלקוחותיו ויוכל לקזז את המע"מ ששילם על הוצאותיו. בנוסף, אחת לחודש או חודשיים, יש לדווח ולשלם את המע"מ שנגבה בקיזוז המע"מ ששולם כהוצאות למע"מ. 2. מס הכנסה - במס הכנסה יש לפתוח תיק עצמאי. המשמעות היא שתדרשו להגיש דוח שנתי מדי שנה על הכנסותיכם והכנסות בן/בת זוגכם החל מהשנה בה פתחתם את התיק. בנוסף, ייתכן שתדרשו מדי כמה שנים להגיש הצהרת הון בה תתבקשו לפרט את נכסיכם והתחייבויותיכם נכון ליום מסוים. ייתכן שמס הכנסה ידרוש מכם לשלם מקדמות. מאחר שחישוב מס הכנסה נעשה ברמה שנתית, לרוב עצמאיים משלמים מקדמות מדי חודש או חודשיים למס הכנסה כאחוז מהמחזור שלהם באותה תקופה. אותן מקדמות נלקחות בחשבון בחישוב חבות המס השנתית (במעמד הגשת הדוח השנתי לאותה שנה) ואם יימצא ששילמתם בעודף, תקבלו החזר עם ריבית והצמדה :) ואילו אם שילמתם בחסר תידרשו לשלם את הפער עם ריבית והצמדה :(. לכן, אני ממליץ לבחון תשלום מקדמות גם אם לא נדרשתם על ידי מס הכנסה על מנת שלא ייווצר לכם חוב וגבוה פתאומי שלא נערכתם אליו שגדל עם ריבית והצמדה. בנוסף, חלקכם תידרשו על ידי הלקוח לספק אישור ניהול ספרים וניכוי במקור. בהיעדרו, הלקוח ייאלץ לנכות לכם חלק מהתקבול ולהעביר למס הכנסה. זה לא סוף העולם כי זה ייחשב כמו מקדמה במעמד הדוח השנתי, כך שאם ניכו לכם שלא לצורך תוכלו לקבל החזר. כך או כך אפשר לבקש אישור כזה ממס הכנסה. 3. ביטוח לאומי - יש להגדיר מעמד כעצמאי או כעצמאי שאינו עונה להגדרה (ראו בלוג בנושא). המנגנון די דומה למס הכנסה. הדוח השנתי למס הכנסה מועבר גם לביטוח לאומי אבל ההבדל העיקרי הוא שתשלום דמי ביטוח לאומי הוא ברמה חודשית ולא שנתית והמקדמות מחושבות פר הצהרה שלכם על ההכנסה או ההכנסה שהייתה שנה קודמת ולא לפי המחזור בפועל. כלומר, גם אם הפסדתם באותו חודש, תאלצו לשלם מקדמה או לעדכן את ביטוח לאומי. כך או כך, תהיה התקזזות לאחר הגשת הדוח השנתי. 4. פנסיה לעצמאים - חשוב לזכור שאין לכם מעסיק שידאג לשלם לפנסיה שלכם ועליכם לדאוג לזה לבד. למה? - כי חייבים על פי החוק. - כי זו הפנסיה שלכם, העתיד שלכם ואיכות החיים שלכם. - כי תקבלו הטבה במס על הכסף שהפקדתם. ** כל המידע הנכתב באתר מתייחס למקרים כללים בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ פרטני.